פסק-דין בתיק תא"מ 32650-05-10

בפני תובענה לפי סעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז - 1967 לביצוע שטר חליפין, שיק, על סך של 48,000 ש"ח שמשך הנתבע לטובת התובעת ומועד פירעונו 30/11/09. עסקת היסוד הייתה שהנתבע הזמין מהתובעת מופע של האמן עמיר בניון ליום 8/10/09 בעין חמד. הצדדים חתמו על הסכם ביום 6/9/09 וסכום השיק הוא התמורה  עבור ההופעה כולל מע"מ. הוסכם כי השיק יימסר לפני העלייה על הבמה וכנגד חשבונית מס. אין מחלוקת כי הייתה הופעה וכי השיק נמסר ביום ההופעה וגם כי נמסרה חשבונית מס. השיק לא כובד כי ניתנה הוראת ביטול ובהעדר כיסוי מספיק.

הנתבע הגיש התנגדות לביצוע שטר אשר התקבלה על מחצית הסכום ולגבי ההפרש בסך של 24,000 ש"ח ההתנגדות נדחתה ( החלטת כב' הרשם כפכפי מיום 10/4/11).

לטענת העד יום טוב גזית, הנתבע, כאשר נכח לפני המופע כי מכירת הכרטיסים מועטה ואיטית, הוא ביקש להפעיל את החלופה החוזית של ביטול המופע בתשלום מחצית התמורה. לטענתו, הוא שוכנע על ידי שירלי בן איון מטעם התובעת לא לעשות כן ותהייה בו התחשבות כלכלית. דבר שלא קרה בפועל. גרסה זו אינה מוסכמת על התובעת הטוענת כי משלא הופעלה החלופה החוזית של ביטול ההופעה, והיא התקיימה, על הנתבע לשלם את מלוא התמורה גם אם הגיעו פחות אנשים מהצפוי.

הנתבע הביא לבית המשפט את הפירוט של הכרטיסים ומכירתם אך הוא לא צירף מסמך זה לפי תקנה 214ח. הוא גם לא העיד כל עדות חיצונית התומכת בגרסתו ובא כוחו לא חקר את שירלי בן איון לחיזוק טענת ההגנה שלו. יום טוב גזית גם הסכים כי הוא הגיש את החשבונית למע"מ כי הוא ציפה לקבל חשבונית זיכוי לאחר שהצדדים יגיעו להסכמה.

בסיכומיו טען בא כוח הנתבע לביטול החוזה מחמת עושק או כפיה ( סעיפים 17-18 לחוק החוזים

(חלק כללי), התשל"ג - 1973) לנוכח האילוץ לשלם עבור המופע ללא הנחה למרות שנמכרו פחות כרטיסים מ- 1,000. בחוזה מצוין מספר המקומות באולם ( סעיף 1) אך אין בעמודים הקריאים של החוזה ( סעיפים 1-15) התייחסות לכמות מינימום של קהל וקשר בין מספר כרטיסים שנמכרים לתמורה.

לטענת יום טוב גזית כאשר העלה את סוגיית האיטיות של מכירת הכרטיסים בפני שירלי בן איון לפני המופע ניתנה לו תשובה שהאמן גם יוסיף את חלקו בפרסום בהזדמנות שבו הוא עמד להתארח ברדיו ובטלוויזיה. גרסה שלה הסכים חלקית בא כוח התובעת בהקשר של עזרה בפרסום.

לטענת יום טוב גזית הוא צריך לצאת עם התוצאה שוות הערך של ביטול במועד  אך לא היה בפיו הסבר מדוע אין בחוזה התייחסות שהתמורה החוזית לקחה בחשבון שיקנו כרטיסים בין 1,000 ל- 1,500 איש.

על פי עסקת היסוד החוזית, המחיר של ההופעה אינו תלוי כמות רוכשי כרטיסים בפועל. לגרסת הנתבע של הבטחה מאוחרת לחתימה החוזה אין חיזוק חיצוני וזו עדות יחידה של בעל דין. השיקולים המסחריים של כל צד בעסקה לקיים את המופע, לא הוצגו ע"י אף צד ואין להם תימוכין בלשון החוזה.

בנסיבות שתוארו, לא התקיימו נסיבות לביטול החוזה מחמת עושק או כפיה.

מכל הטעמים במצטבר, טענת ההגנה לא הוכחה ולכן ההתנגדות נדחית.

עיכוב ההליכים בתיק ההוצאה לפועל 14-18021-09-6 מבוטל.

הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום ההוצאה ועד ליום התשלום המלא בפועל.

הנתבע ישלם לתובעת בתיק זה שכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ש"ח במקום שכ"ט א' בתיק ההוצאה לפועל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, י"ח תמוז תשע"ב, 09/07/ 12 בהעדר הצדדים.